מאמרים

הרדמה לכירורגיה כללית בתינוקות וילדים

 

אנא בחר/י את הניתוח הרלוונטי מהרשימה לעיל'.

החדרת קטטר ורידי מרכזי

קטטר ורידי מרכזי מוחדר בד"כ למתן טיפולים מורכבים או טיפולים כימותרפים ובילדים הנזקקים לטיפולים ממושכים למניעת דקירות חוזרות. לרוב מוחדר הקטטר בוריד הג'וגולרי הימני תחת שיקוף רנטגן. הקטטר מועבר דרך תעלה תת עורית אל קדמת החזה שם מושתל מעין כפתור המאפשר דיקור חוזר לצורך מתן נוזלים ותרופות.

הרדמה- הפרוצדורה נעשית תחת הרדמה כללית. צורת ההרדמה ואמצעי הניטור בהרדמה נגזרים ממחלות הרקע ומצבו הרפואי של החולה.

מנח- supine (על הגב).

טיפול בכאב לאחר הניתוח- לרוב שילוב חומרים תוך ורידיים נרקוטים ושאינם נרקוטים לשיכוך כאב. קרא/י עוד על שיכוך כאב לאחר ניתוח. 

סיבוכים- פגיעה בכלי דם סמוכים, דימום, החדרת הקטטר בכיוון לא רצוי, חזה אויר, זיהום תת עורי, זיהום הקטטר. סיבוכי הרדמה כללית.

תיקון בקע מפשעתי 

ראה "ניתוחים בחודש הראשון לחיים".

כריתת תוספתן- Appendectomy

כריתת תוספתן נחשבת ניתוח דחוף שכן תוספתן מודלק יכול להסתבך בהתנקבות ובדלקת בטנית קשה (פריטוניטיס) עד כדי סכנת חיים.

הניתוח יכול להעשות בגישה לפרוסקופית או פתוחה. הנטיה כיום היא לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית גם בילדים.

ההרדמה בניתוח זה היא כללית. השראת ההרדמה נעשית לרוב בשיטת Rapid sequence induction (השראת הרדמה באמצעות חומרים מהירי פעולה והשתלטות מהירה על נתיב האויר) לצמצום הסיכון לאספירציה של תוכן קיבה לריאות.

הטיפול בכאב לאחר הניתוח מבוסס על תרופות תוך ורידיות נרקוטיות ושאינן נרקוטיות בשילוב הסננת הפצעים הניתוחיים בחומרי הרדמה מקומית. קרא/י עוד על שיכוך כאב לאחר ניתוח. 

סיבוכים- פגיעה באיברים סמוכים (מעי למשל), דימום, שפיכת תוכן התוספתן המודלק וזיהום, סיבוכי ניתוח לפרוסקופי, סיבוכי הרדמה כללית.

 

טיפול בהתפשלות מעי- Intussusception

זהו מצב בו חלק מהמעי נכנס לתוך חלק אחר של המעי, בדומה למבנה טלסקופ. בד"כ התופעה קורית בגילאים 4-10 חודשים ולעיתים קרובות מופיעה לאחר מחלה שלשולית חריפה (גסטרואנטריטיס) או זיהום חריף של דרכי האויר העליונות (URTI). המצב מאופיין בכאבי בטן, הקאות וצואה רירית עם דם. ללא טיפול מיידי המעי המתפשל עלול להנזק עקב הפרעה באספקת הדם.
האבחנה הראשונה נעשית באמצעות אולטראסאונד ובהמשך נעשה חוקן אויר או בריום שמאשר את האבחנה ומהווה גם אמצעי טיפולי שמתקן את המצב בכ-80% מהמקרים. אם אין הטבה או שיש סימנים של דלקת צפקית (פריטוניטיס)- נדרש ניתוח בטן דחוף.

התינוקות מצויים לעיתים קרובות במצב התייבשות, דבר המצריך תיקון מאזן הנוזלים עוד לפני השראת ההרדמה וגם במהלך ההרדמה. בזמן השראת ההרדמה יש לקחת בחשבון את מצב ההתייבשות וגם מצב של "קיבה מלאה" עקב הדלקת הבטנית ועקב כך סיכון לאספירציה. סוג תרופות ההרדמה ומינונם נקבעים לפי מצב הילד וצורת השראת ההרדמה הנדרשת (בד"כ השראת הרדמה תוך ורידית מהירה ואבטוח מהיר של נתיב האויר באמצעות טובוס, להפחתת הסיכון לאספירציה- rapid sequence induction).

הטיפול בכאב בתר ניתוחי נעשה באמצעות תרופות נרקוטיות (מורפין) ושאינן נרקוטיות (אופטלגין, אקמול) תוך ורידיות, והסננת החתך הניתוחי בחומרים מאלחשים. הרדמה קאודלית בד"כ לא נעשית בניתוחים דחופים אלה, שקיים בהם גם סיכון לזיהום.

קרא/י על סיבוכים בהרדמה כללית. 

 

 

ניתוחים לכריתת גידולים בטניים- wilms' tumor (nephroblastoma), neuroblastoma

הגידולים הסולידים הבטניים השכיחים ביותר בילדים הם wilms' tumor (nephroblastoma) ו- neuroblastoma.

Wilms' tumor הוא גידול של הכליה המופיע בד"כ בגילאים 6 חודשים עד 5 שנים. ב-5-10% הוא דו צדדי.

ההשלכות ההרדמתיות דומות בשני המקרים- מדובר בניתוחים ממושכים יחסית בילדים קטנים או תינוקות. לעיתים קרובות מדובר בגידול גדול שעלול ללחוץ על מבנים סמוכים (למשל הווריד הנבוב התחתון) מה שיכול להשליך על המצב ההמודינמי במהלך ההרדמה ועל צורת ההרדמה והתערבויות המרדים במהלכה.
אבדני נוזלים ודם משמעותיים מצריכים אמצעי ניטור מיוחדים (למשל arterial line- קטטר עורקי פריפרי, קטטר שתן) במהלך הניתוח, מעקב קפדני אחר מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים ומתן מוצרי דם ונוזלים בהתאם.
נרחבות החתך הניתוחי ומשך הניתוח מחייבת שימוש באמצעים לשימור חום הגוף של הילד (ראה אמצעי חימום בהרדמה).
לעיתים הניתוח נעשה לאחר שימוש בחומרים כימותרפים שהם בעלי השלכות על הלב או על מערכת הנשימה. במידת הצורך יש להיערך מבעוד מועד עם בדיקת עדכניות של מערכות אלה. 

קרא'י על סיבוכים בהרדמה כללית.