hardama.com

anesthesiologists rating
forum
anesthesiologists toolbox
complications in anesthesia
anesthesia by subspecialties
my anesthesia
types of anesthesia
anesthesia workup
what is anesthesia
who is the anesthesiologist

ההרדמה שלי

ההרדמה שלי

גיל

לגיל השפעה משמעותית על התנהלות ההרדמה בשל הבדלים מהותיים בפיזיולוגיה ומחלות הרקע האופייניות לחתך הגיל. גילאים קיצוניים, הן קשישים והן תינוקות קטנים מהווים לעיתים קורובת אתגר מורכב למרדים. 

 

 

משקל וגובה

מימדי הגוף עשויים לשנות מהותית את צורת ההרדמה ואת הסיכון לסיבוכים סביב ההרדמה. לעיתים קרובות נדרשים שינויים בפרמטרים ההנשמתיים, סוג ההנשמה, אמצעי הניטור, מינוני תרופות הרדמה ותרופות אחרות, מנח החולה בהרדמה ולאחריה, ושימוש בעזרים שונים במהלך ההרדמה ואחריה, בהתאם למימדי החולה. 

אחד הפרמטרים החשובים בהערכת משקל יתר הוא BMI (Body Mass Index): המשקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע.

body mass index

BMI גבוה (מעל 30, ואף מעל 25) הוא בעל השלכות על ההרדמה. קראו עוד על שמנות והרדמה

הרדמה בשמנות חולנית

 

רגישות לתרופות

חשוב ליידע את המרדים לגבי כל רגישות ידועה לתרופות או לחומרים (למשל לטקס, המצוי בכפפות גומי) שכן חשיפה לחומרים אלה במהלך ההרדמה עלול ליצור תגובה קשה ומסכנת חיים של נפילה בלחץ הדם והפרעות נשימתיות. 

הרגלים

עישון, צריכת אלכוהול וסמים משפיעים הן על גורמי סיכון למחלות רקע קשות (כדוגמת טרשת עורקים), הן על סיבוכים סביב ההרדמה והן על תגובת החולה להרדמה. 

עישון

הרדמה ועישון

עישון סיגריות מהווה גורם סיכון הרדמתי משמעותי ומעלה את הסיכון לסיבוכים נשימתיים (למשל דלקת ריאות שלאחר הניתוח) וסיבוכי נתיב אויר (ברונכוספזם, לרינגוספזם- כיווץ רפלקסיבי של מרכיבי דרכי האויר באופן שעלול להקשות על הנשמת החולה). 
הפסקת עישון טרם הניתוח היא בעלת משמעויות שונות כאשר הפסקת העישון נעשית בזמנים שונים:

-          הפסקת עישון 2-3 חודשים לפחות לפני הניתוח מביאה לשיפור משמעותי בפרמטרים הפיזיולוגים הנשימתיים ומפחיתים את הסיכון הנשימתי סביב הניתוח.

-          ניתן להפחית את הסיכון גם עם הפסקת העישון כ-4-6 שבועות לפחות לפני הניתוח.

-          הפסקת העישון יום לפני הניתוח עשוייה לשפר את ניצול החמצן בגוף המטופל. העישון כשלעצמו מעלה את רמת carbon monoxide(CO) בדמו של המטופל ובכך פוגם בתהליך ניצול החמצן לצורך ייצור אנרגיה. פינוי CO מהגוף יחסית מהיר ולכן הפסקת עישון משפרת את המצב בהיבט זה.

-          מאידך, הפסקת עישון בין יומיים לבין 4-6 שבועות לפני הניתוח עלולה להעלות את כמות ההפרשות ואף להגביר במידת מה את הסיכון הנשימתי סביב הניתוח. אולם בהקשר לממצא זה ישנה מחלוקת בין מחקרים שונים.

צריכת אלכוהול

הרדמה וצריכת אלכוהול

צריכת אלכוהול מוגזמת עלולה להוביל להפרעות במגוון מערכות, בינהן הכבד, מערכת העיכול והלב, מעבר לכך ישנה השפעה על התגובה לחומרי הרדמה ועל המינונים הנדרשים. 

צריכת סמים

הרדמה וסמים

צריכת חומרים נרקוטים וסמים אחרים משפיעים על תגובת החולה להרדמה ומצריכים שינויים משמעותיים במינוני התרופות ובבחירת סוג ההרדמה. סמים מסויימים (קוקאין) עלולים להיות בעלי השלכות מסוכנות על מערכת הלב וכלי הדם ומחייבים המנעות מתרופות המשמשות במהלך הרדמה ועלולות להחמיר את הסיכון (למשל אפדרין- תרופה המשמשת להעלאת לחץ הדם וקצב הלב).

 

יש לפרט בפני המרדים כל שימוש בחומרים או סמים, כולל תדירות השימוש וסוג החומרים. 

מחלות רקע ובדיקות מעבדה ודימות חריגות

 

 

הרדמות וניתוחים קודמים

הרדמות וניתוחים קודמים מספקים מידע רב וחיוני למרדים. 

ניתוחים קודמים המערבים את נתיב האויר, מערכת הנשימה, הלב או כלי הדם עלולים להיות בעלי השלכות משמעותיות על צורת השראת ההרדמה, צנרור הקנה, ההנשמה, אמצעי הניטור ומהלך ההרדמה. לעיתים נדרשות בדיקות מעבדה או דימות נוספות להערכת האנטומיה והפיזיולוגיה של האיברים שנותחו בעבר. 

תגובות חריגות להרדמות קודמות מהוות סימן אזהרה למרדים. למשל עליית חום הגוף במהלך הרדמה קודמת של המטופל או בבני משפחתו עלולה להעיד על מועדות לתסמונת החום הממאיר. אינטובציה (צנרור קנה) קשה בהרדמה קודמת מצריך הערכות מיוחדת של המרדים להתמודדות עם נתיב האויר.  יש לציין גם בחילות והקאות מרובות לאחר הרדמה קודמת שכן התאמת טיפול מונע לבחילות והקאות תעשה במהלך ההרדמה. 

חובה לציין בפני המרדים את סוג הניתוחים שנעשו בעבר, מועדם, סוג ההרדמה ששימשה (הרדמה כללית, איזורית, מקומית), ותגובות כלשהן להרדמה. 

תרופות קבועות

תרופות קבועות לפני הרדמה

בדיקה גופנית

הבדיקה הגופנית היא חלק בלתי נפרד מהבדיקה הטרום הרדמתית. במסגרת בדיקה זו יעריך המרדים את המערכות הרלוונטיות ביותר להרדמה ומערכות גוף נוספות על פי מחלות הרקע של החולה. 

ההתמקדות בבדיקה זו היא בהערכת נתיב האויר  (שמטרתה זיהוי מוקדם של נתיב אויר קשה- מצב שעלול להיות מסכן חיים), מערכת הלב וכלי הדם (המערכת הקרדיווסקולרית) ומערכת הנשימה. 

הערכת נתיב האויר

הפה

בדיקת חלל הפה

נבדק מפתח הפה , תקינות פעולת מפרק הלסת, אורך הלסתות והיחסים בינהן. דירוג מלמפטי מעריך את היחסים בין מבנים שונים של חלל הפה ועשוי לחזות במידת מה נתיב אויר קשה. 

השיניים

בדיקת השיניים

יש לציין בפני המרדים נוכחות של שינויים תותבות, שיניים רופפות או שיניים בולטות-ההשתלטות על נתיב האויר כרוכה במניפולציה של הפה והחדרת מכשור (טובוס, LMA, oral Airway) המאפשר שימור נתיב האויר פתוח במהלך ההרדמה. החדרת המכשור הזה עלולה לגרום לנזק לשיניים רופפות ולכן יש לציין נוכחות שיניים רופפות בפני המרדים. שיניים בולטות עלולות להקשות על לרינגוסקופיה וצנרור קנה. שיניים תותבות מוצאות לפני ההרדמה והעדר שיניים מקל בד"כ על צנרור קנה אך מקשה על הנשמה במסכה. 

הצוואר

בדיקת הצוואר

אורכו, עוביו, המרחקים בין מבנים צוואריים ולסתיים וחופשיות תנועתיות הצוואר- כולם חשובים בהערכת קלות הלרינגוסקופיה וצנרור הקנה. 

בדיקות חריגות מצריכות הערכות מיוחדת מצד המרדים לצורך השתלטות על נתיב האויר.

 

הערכת מערכת הלב וכלי הדם

הערכת מערכת הלב וכלי הדם

מערכת הלב וכלי הדם מוערכת על סמך ההיסטוריה הרפואית , הסבילות למאמצים, האזנה לקולות הלב, בדיקת לחץ דם ודופק, בדיקת אקג, ובדיקות עזר נוספות (כולל אקו לב, מיפוי לב, צנתור וכו'). תוכלו להרחיב על הסיכון הלבבי בניתוחים שאינם ניתוחי לב בקישור הבא

 

הערכת מערכת הנשימה

הערכת מערכת הנשימה

הערכת מערכת הנשימה נעשית באמצעות ההיסטוריה הרפואית, הערכת סבילות למאמצים, האזנה לריאות, צילום חזה ובדיקות נוספות (כגון תפקודי ריאה). 

 

כאמור, מערכות גוף נוספות נבדקות בהתאם למצב החולה, מחלות הרקע שלו, והניתוח המתוכנן. 

צום לפני הרדמה

צום לפני הרדמה

הכנה תרופתית לניתוח

בתום המפגש הטרום הרדמתי תקבלו הנחיות לגבי שימוש בתרופות לפני הניתוח (אילו תרופות יש להשמיט בבוקר הניתוח או אילו תרופות יש ליטול ספציפית לפני הניתוח).

מעבר לכך, לרוב נרשמות תרופות למטרת הרגעה ו/או הפחתת כאב בבוקר הניתוח, (למשל ווליום) על מנת שתגיעו לאולם הקבלה רגועים, וכן לריכוך השראת ההרדמה.
בחולים בסיכון ינתן טיפול למניעת רהגורגיטציה (רפלוקס) ואספירציה של תוכן קיבה באמצעות חומרים המפחיתים או סותרים את ייצור החומצה הקיבתית (זנטק, גסטרו, לוסק) ומשפרים את תנועתיות הוושט והקיבה (פרמין). 
מצבים מסויימים מצריכים מתן חומרים לייבוש הפרשות דרכי האויר (אטרופין).
במחלות ריאות או במעשנים תנתן לעיתים קרובות אינהלציה של מרחיבי סימפונות (אירובנט, וונטולין) כשעתיים לפני הניתוח.

בחולים מאושפזים או בחולים המתאשפזים בבוקר הניתוח ההנחיות הללו מועברות לצוות המטפל במחלקה, האמון על ביצוע ההנחיות. 

שתף...

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn