הרדמה איזורית נויראקסיאלית - הרדמה אפידורלית
- פרטים
- נוצר ב 27 יוני 2013
- נכתב על ידי דר' גרג'י יונתן
- כניסות: 33084
הרדמה אפידורלית
הרדמה אפידורלית כוללת הזלפת חומר מאלחש אל החלל האפידורלי שהינו חלל המצוי חיצונית לקרום הדורה. הרדמה זו נעשית לרוב תוך שימוש במחט עבה יחסית שדרכה מוחדר קטטר פלסטיק דקיק אל החלל האפידורלי. הקטטר נותר במקומו עד מספר ימים ויכול לשמש להזלפה מתמשכת של חומר הרדמה מקומית או מתן בבולוסים של חומר הרדמה מקומית או חומר נרקוטי (למשל מורפין).
מספר הדרמטומות המורדמות נגזר מנפח החומר המאלחש המוזרק וקצב ההזלפה ההמשכית של החומר המאלחש וכן מפרמטרים פיזיים של המטופל, המשפיעים על נפח החלל האפידורלי וניקוז החומר המאלחש ממנו (למשל, נשים בהריון צורכות נפח קטן יותר, לעומת זאת תינוקות צורכים נפח גדול יותר ביחס למשקלם), סוג חומר ההרדמה וחומרים נוספים המשולבים בתמיסה גם הם משפיעים הן על מהירות השפעת החסם והן על משכו.
בשל הנפח הגדול יחסית של חומר הרדמה מקומית המוזרק אל החלל האפידורלי (לעומת הרדמה ספינלית בה נעשה שימוש בנפח מינימלי) יש סיכון לטוקסיות סיסטמית של חומרי הרדמה מקומית במידה והחומר מוזלף בטעות לתוך כלי דם בחלל האפידורלי או להרדמה ספינלית טוטלית (של כל גובה חוט השדרה) במקרה של הזרקה שגויה לתוך החלל הספינלי (בדומה להרדמה ספינלית). תוכלו להרחיב על כך בהמשך (סיבוכים בהרדמה אזורים נויראקסיאלית).
הרדמה אפידורלית, בניגוד להרדמה ספינלית יכולה להעשות בכל גובה של עמוד השדרה, שכן אין חדירה מתוכננת של קרום הדורה ולכן הסיכון לחוט השדרה מופחת. למשל הרדמה אפידורלית של חוליות החזה נעשות בניתוחי חזה, הרדמה אפידורלית ברמת החוליות המותניות נעשית בניתוחי בטן וגפיים תחתונות, והרדמה אפידורלית קאודלית נעשית לעיתים קרובות בתינוקות לצורך שיכוך כאב פוסטאופרטיבי בניתוחי בטן תחתונה וגפיים תחתונות.
טכניקת ביצוע הרדמה אפידורלית
הפרוצדורה יכולה להעשות במנח ישיבה או במנח שכיבה על הצד, לפי העדפת המרדים ומצב החולה.
מנח ישיבה- נכון (מימין) ולא נכון (משמאל)
מנח שכיבה על הצד- נכון (מימין) ולא נכון (משמאל)
המרדים ימשש את חוליות הגב באזור המיועד להזרקה ויסמן את נקודת הכניסה. המרדים יעטה כפפות סטריליות ויחטא את אזור הכניסה באמצעות נוזל אלכוהולי (הנוזל ייצור תחושת קור בגב). האזור מחוטא מספר פעמים ובהמשך מונח כיסוי סטרילי סביב מקום החדירה. מקום החדירה ייובש ותבוצע הרדמה מקומית באמצעות מחט דקיקה לפני הכנסת המחט האפידורלית העבה (בשלב ההרדמה המקומית תתכן תחושת צריבה באזור ההזרקה). לאחר המתנה של מספר דקות תוחדר המחט האפידורלית והמרדים ימקמה בחלל האפידורלי על פי תחושה ובשיטת "אבדן ההתנגדות- loss of resistance" (המרדים משתמש במזרק מלא באויר או בנוזל המחובר למחט האפידורלית ומפעיל לחץ על בוכנת המזרק תוך כדי כניסה איטית דרך הרקמות בין חוליות עמוד השדרה. עם הכניסה לחלל האפידורלי יחוש המרדים אבדן התנגדות להפעלת הלחץ).
בשלב זה, על מנת לוודא שהזרקת חומר ההרדמה לא תעשה לתוך כלי דם או לתוך החלל הספינלי מוזרקת דרך המחט האפידורלית מנת מבחן (test dose) -כמות קטנה יחסית של חומר הרדמה מקומית לעיתים בשילוב עם מינון נמוך של אדרנלין. במידה מדובר בהזרקה שגויה לחלל הספינלי תהיה הרדמה מהירה של הגפיים התחתונות בדומה להרדמה ספינלית (ובניגוד להרדמה האפידורלית שהינה איטית), ובמידה ומדובר בהזרקה שגויה לתוך כלי דם יגרום האדרנלין שבתמיסה לעליה בקצב הלב והדופק.
לאחר הזרקת מנת המבחן יחדיר המרדים את הקטטר האפידורלי (צינורית פלסטיק דקיקה) אל תוך החלל האפידורלי, דרך המחט האפידורלית. יש מרדימים החוזרים על מנת המבחן גם דרך הקטטר. אמצעי בטיחות נוסף הינו ביצוע שאיבה באמצעות מזרק דרך הקטטר האפידורלי- יש לשלול חזרה של דם או נוזל שדרה דרך הקטטר האפידורלי (במידה ויש חזרה של דם המעיד על מיקום בתוך כלי דם, או של נוזל שדרה- המעיד על חדירה של קרום הדורה והתמקמות בחלל הספינלי- נדרש מיקום מחדש של הקטטר).
לאחר מיקום הקטטר האפידורלי הוא מקובע אל העור במקום החדירה באמצעות מדבקה שקופה ולאורך גב המטופל באמצעות מדבקה ארוכה. קצה הקטטר ימוקם על אחת הכתפיים. לקצה הקטטר מחוברת פיה המאפשרת מתן חומר הרדמה מקומית מתמשך (באמצעות מזרק אוטומטי) או במנות חוזרות (בולוסים).