מאמרים

הרדמה לניתוחים אורטופדים-גפה תחתונה - סיבוכים נוספים בניתוחים אורטופדים

סיבוכים בניתוחים אורטופדים

-פגיעות טורניקה-Tourniquet injuries- טורניקה הינו רצועה מתנפחת הנכרכת סביב הגפה תוך יצירת לחץ גבוה שעוצר את זרימת הדם לגפה ובכך מפחית אובדן דם בניתוח ומשפר את חשיפת השדה הניתוחי. בחירת גודל הטורניקה, מיקומו, לחץ הניפוח ומשך הניפוח הינם גורמים חשובים בהפחתת הסיכון לפגיעות טורניקה. הנזק שיכול להגרם מטורניקה שאינו מונח כיאות/בגודל לא מתאים/מנופח בלחץ גבוה מידי ולמשך זמן ארוך מידי הוא נזק לכלי הדם עצבים ורקמות רכות. יתרה מכך, עם שחרור טורניקה שהופעל למשך זמן ממושך משתחררים מהגפה המנותחת חומרים שהצטברו עקב העדר אספקת דם לגפה ופירוק שריר- פחמן דו חמצני, אשלגן, לקטט. חומרים אלה עלולים, במידה ומשוחררים בצורה לא מבוקרת, להוביל למצבים מסוכנים כמו הפרעה בתפקוד הלב או הפרעות בקצב הלב, בעיקר בחולים המועדים לכך. על המרדים לוודא שזמן ניפוח הטורניקה מותאם לחולה, וכן שחרור הטורניקה נעשה באופן מבוקר בהתאם למצב החולה.

-תסחיף שומן-Fat embolus syndrome- תסחיף שומן עלול להווצר בעקבות חבלה משמעותית או ניתוחים המערבים עצמות ארוכות (עצם הירך/שוק/זרוע). גורמי סיכון לכך כוללים מין זכר, גיל 20-30, חסר נוזלים, הכנסת מכשור ללשד העצם, דלקת מפרקים שגרונית, החלפת מפרק ירך, או החלפת מפרק ברך דו צדדי. שכיחות התופעה הינה כ-3-4% והתמותה במקרה זה כ-10-20%. ישנם מספר סימנים וקריטריונים לאבחנת הסינדרום ועל המרדים והצוות המטפל לגלות עירנות לכך. הסימפטומים מופיעים בד"כ 12-40 שעות לאחר הפגיעה כאשר הסימפטומים והסימנים נחלקים לנשימתיים (קוצר נשימה עד ירידה בחמצון ואי ספיקה נשימתית), נוירולוגים (שינויים במצב ההכרה) וסימנים בבדיקה הגופנית ובבדיקות הדם.
הטיפול במצב זה דורש זיהום מוקדם וכולל תמיכה נשימתית, ייצוב כירורגי של השברים, ותיקון פקטורים המודינמים.

-פקקת ורידים ותסחיפי ריאה-Deep vein thrombosis and Pulmonary emboli-  ניתוחים אורטופדים של הגפיים התחתונות מהווים גורם סיכון משמעותי לפקקת ורידים עמוקים ותסחיפי ריאה. סיבוכים אלה יוצרים סיכון ממשי לתחלואה ותמותה. ללא טיפול מונע עד 80% מהחולים האורטופדים יפתחו פקקת ורידים עמוקים של הגפיים התחתונות, עד 25% יפתחו תסחיף ריאתי, ועד 8% ימותו עקב כך. גורמי סיכון נוספים כוללים מצבי קרישתיות יתר, סרטן, העדר תנועה ממושך, היסטוריה של פקקת ורידים וניתוח גדול.
על כן יש משמעות גדולה מאד לטיפול המונע המורכב ממוביליזציה מוקדמת ככל שניתן, חומרים "מדללי דם" הניתנים בד"כ בזריקה תת עורית ובהמשך פומית, ו-Intermittent pneumatic compression (שרוולים מתנפחים לסרוגין המונחים על הגפיים התחתונות). בחירת אמצעי המניעה או שילוב בינהם נגזרים מגורמי הסיכון לפקקת ורידים ותסחיפי אויר.

-צמנט- Methyl Methacrylate- מדובר במעין "מלט עצמות" שבא למלא פערים בעצם בניתוחי מפרקים או עמוד שדרה. מבחינה הרדמתית השימוש בחומר עלול ליצור תגובה של ירידת לחץ דם והפרעה בחמצון, שעלולה להיות משמעותית. המרדים יטפל במצב זה באמצעות העלאת ריכוז החמצן הנשאף, וחומרים התומכים בלחץ הדם. גז ההרדמה O2N עלול להחמיר את התגובה בכך שמגדיל בועיות אויר הנכנסות לכלי הדם (תסחיף אויר) ויש להפסיקו. 

שתף...